יומן מסע- מבאר, מונטהנגרו למרמריס, תורכיה -דרך איי יוון
.לחיצה עם מקש שמאלי של העכבר, תגדיל את התמונה
שלומות לכל משפחתי קרובי וידידי ולכווווווווווווווולם,
מקווה שהקיץ עובר עליכם בנעימים, ועונת החגים הבאה עלינו – תבוא אך ורק לטוב.
ברכותי לשנה החדשה – בפוסט אחר.
אני שב אליכם לאחר עוד הפלגה.
ההפלגה – על יכטה מפרשית ג’אנו 52. יצאה ממרינה בעיר באר,לחוףהים האדריאטי שבמונטנגרו והיעד להגיע למרמריס שבחופה הדרום מערבי של טורקיה.
הפעם, הצוות מונה שני אנשים – סקיפרים בינלאומיים וותיקים ומנוסים – אלי ואנוכי, שזו לנו עוד הפלגה ביחד לאחר מספר לא קטן של הפלגות בין איי הים הקריבי.
לנוחיותכם ולמען הקל על ההתמצאות צרפתי מפת ההפלגה שהינה בתמונה בראשית העמוד, על גבי מפת “Google Earth” כאשר העגינות שלנו המפורטות להלן סומנו ב”סיכות” צהובות על המפה. לחיצה עם מקש שמאלי של העכבר, תגדיל את התמונה.
לכאורה, הפלגה בים התיכון בקיץ, אמורה להיות בים רגוע, עם רוחות אופייניות שיאפשרו לנו שייט נוח ברוחות גביות עם שעות מנוע מועטות יחסית.
אבל, כמו תמיד, נפטון, תמיד היה בסביבה להראות לנו כי לא נס ליחו ורוחו זעפה למדי. כך שזכינו לקבל הדגמה צנועה של כוחו. באיזור איי יוון, התרחשה תופעה די נדירה – בה שררה מערכת של רוח מלטמית חזקה אשר נמשכה כשבועיים, ושהשפיעה על מהלך ההפלגה, כפי שאספר להלן.
הנמל הראשון לעגינה היה בדורס – עיר הנמל הגדולה בחופה הצפוני של אלבניה.
נסיעה ברכבת איטית מאוד, שמזכירה את סיפורי רכבת העמק ז”ל שלנו, בקרונות מעודפי איטליה של תחילת המאה היה שיאו של הביקור בטירנה הבירה. לאורך הדרך יכולנו לצפות בבונקרים האישיים הרבים מתוך כמיליון! שבנה חודג’ה רודן אלבניה.
הנמל הבא היה בקרקירה – קורפו, יוון.
– משם לאי זעיר, אך מתוייר מאוד, בשם פטמוס,
לאחר ביקור קצר של מספר שעות, לעיר פאטראס. עוד ביקור ולינה ועם שחר יצאנו לעבר תעלת קורינטוס.
כאשר התחזית איפשרה זאת יצאנו לעבור בתעלה הקורינטוס, שם עם התקרבותנו הרוח התגברה והחלטנו להיצמד לחוף הצפוני ולקבל הסתרת רוח של ההר. אלא שהתברר כי לא הייתה כלל הסתרה כזו והרוח ממש ירדה מההר אלינו. רשויות התעלה דרשו שנמתין באיזור צפונית לכניסה והפלגנו אל מול המפרץ בחוף לוטרקי. אך גם שם הרוח לא רק שלא שככה, אלא אף התגברה והגיעה למהירות של 60 קשר! – צפו בווידאו שצילמתי:
http://www.youtube.com/watch?v=TlpFmMt9Mjc
http://www.youtube.com/watch?v=R3xYQGIqclc
שימו לב לכיוון הרוח – היא באה ישירות מההר!
זרקנו עוגן בעומק של כ 10 מטר עם מלוא השרשרת של העוגן 50 מטר ואז התברר שאנו נסחפים למקום בו עומק הים הוא 25 מטר עד אשר כנראה שהעוגן נתקע בסלע ולא יספנו להסחף. כך נשארנו מול החוף במרחק של כ 30 מטר ממנו – מול דוכן פיצות שיכולנו להריח היטב ברם, ללא יכולת לקבל טייקאוואיי.
עם ערב למרות שכבר אישרו לנו מעבר התברר כי לא יהיה ניתן להעלות את העוגן, בתנאים הנוכחיים ולכן עם בוקר, כאשר הרוח לא שככה, התקשרנו לתעלה. ברגע שאישרו לנו, חתכנו את החבל שהחזיק בעוגן ויצאנו לתעלה, מעבר רגוע מאוד.
לאחר שהמשכנו מהתעלה החלה הרוח לעלות. כמו תמיד בשעות הקטנות של הלילה קורות כל התקלות. הרוח התגברה מאוד, לכ 45 קשר ואז לפתע, להוותנו התברר שההגה האוטומטי קרס ואינו פועל יותר – מאוחר יותר גילינו כי חל בו שבר מכני בשל המאמץ. אחרי שעות של מאבק בהגה שטנו סביב האי קיטנוס ונכנסנו לעגון – לונגסייד (כי כזכור אין לנו עוגן). למזלנו נמצא מקום כזה ברציף הדייגים בעיר הנמל מריקס. שם נחנו ותיירנו יומיים באי המקסים וגם ערכנו בקרת נזקים.
משם הפלגנו לאי פארוס. הפלגה מאומצת שכן כל הזמן אחד מאיתנו חייב להחזיק את ההגה – עבודה קשה שחייבה משמרות של שעה בה התחלפנו וגם אז חייב המצב שינה בקוקפיט על הסיפון. כך בבוקר הגענו לאי תשושים למדי.
לאחר מנוחה יצאנו להמשיך. עוד לילה מתיש כאמור והגענו לאי אסטיפלאה ( הפרפר על שום צורת האי – אני לא מאמין שאני מצליח לזכור את השם הזה). אי מקסים, עם מצודה צלבנית מרשימה החולש על הכניסה לנמל. שוב מנוחה, סיור קצר ויוצאים להפלגה אחה”צ ולעוד לילה של הפלגה מפרכת עם משמרות על ההגה, כאשר בבוקר מגיעים למרמריס, השוכנת בתוך מפרץ יפהפה.
כמה ימי סיור, טיפול – מוצלח – בכל נזקי ההפלגה לסירה (עוגן, הגה ועוד זוטות) וקניית שטיח (בלתי נמנעת) שבתי בשלום מעוד הפלגה מוצלחת (בה לא שתינו מי ים….) ומאתגרת.
בקישור להלן תוכלו לצפות בתצוגת תמונות של מבחר מצילומי מהמקומות בהן ביקרתי:
ולחצו על הכפתור של החץ להפעלה.
שלכם,
חיים