Myanmar. .מיאנמר
פרק הנסיעה שלי ממיאנמר – הידועה יותר בשמה הקודם – בורמה, פברואר 
2010
ארץ עצומה זו עניה יותר, ובעיקר טרם שינתה פניה והיא פחות מתויירת משכנותיה, לאמור גן עדן לתייר ששבע מתאילנד וממקומות מערביים ושאינו בודק היכן הסניף הקרוב של מקדונלדס/סטארבאקס. פשוט אין
האמריקאים מחרימים את הארץ הזו, ושאף אני היססתי לא מעט אם לבקר בה, אך היום ברורה לי האיוולת של החרמה זו המחטיאה את מטרתה. עם זאת פנים אלה משמעם תלאות דרך רבות, שירותים בהתאם, חשמל בצמצום, הפסקות ובעיקר מלווה בטרטור גנרטורים וריח סולר
במקרה הטוב
המלצתי – סעו למיאנמר. בזכות הארץ, בזכות
הנופים אך בעיקר בשל האנשים – חביבים, חייכנים וטובי לב. התוצאה נראית בתמונות.
תחושתי הייתה שאני פוסע בנישונל ג’יאוגפיק לנד. התמונות ממיאנמר חולקו ל -3: אינלה לייק –ההו. מנדליי, באגאן וינגון. כאן אתן לתמונות לדבר
אפנה תשומת לבכם להפקת הסיבים שמקורם בשרף של צמח הלוטוס
. החוטים והאריג נעימים יותר אף ממשי (וזה גם עולה הרבה יותר). בתמונה האחרונה – הכלבה שהסתערה עלי – כנראה שלא אבתה להצטלם…..אך מה לא עושים למען תמונה מרגשת
