מה מעשי בלב השממה הקפואה בערבות אוקראינה וכיצד מצאתי עצמי שם בלבוש קיצי היאה יותר לישראל ולתאילנד? חברת התעופה האוקראינית המצטיינת בעיקר באי עמידתה בלוחות הזמנים שלה העבירה אותי ועוד כ 160 נוסעים ליל תלאובות ובאיחור בטיסה. ניצלתי את הזמן לצאת  מהמלון לטיול הליכה קצרצר וקפוא כדי להנות מהסיטאציה ולצלם בשלג והרי הציור 

לפניכם. שיניתי קצת, או למעשה הרבה יותר מקצת את הרקע, כדי שיתאים בדימיוני את התמונה שיש לי על אוקראינה

Soft Pastel drawing on paper.     .ציור פסטל רך על נייר

297X420  mm

קובץ מאמרים בעיתונות הישראליתבנושא איחור בטיסות

מדריך: מתי מגיע פיצוי על בעיות בטיסה?

מה עושים כאשר טיסתכם מתעכבת, האם יש משמעות למשך העיכוב, מהו סדר הגודל של הפיצוי שמגיע לי, האם חשוב לאן אני טס, איך מקבלים את הכסף – ועוד המון שאלות ותשובות על הטיסה שלכם. אל תטוסו בלי לקרוא

עו”ד אהוד פאיפורסם:  29.09.14 , 09:15

אתם נמצאים בשדה התעופה, ולפתע נמסר לכם שטיסתכם מתעכבת בעשר שעות. מה עושים? האם מגיע לכם פיצוי בעקבות האיחור? ואם כן – כמה ואיך מקבלים אותו? והאם יש מקרים בהם אתם לא זכאים לפיצוי? עורך הדין אהוד פאי, המתמחה בתחום המשפט האזרחי-מסחרי, מביא לנו את התשובות לכל השאלות בעונת השיא של היוצאים לחו”ל.

לא מעטים הם המקרים בהם נוסעים הרוכשים כרטיס טיסה, לבסוף אינם טסים בשעה הנקובה בכרטיס בשל עיכוב או הקדמת מועד הטיסה, ובעקבות זאת נאלצים לעתים לשאת בהוצאות כספיות כגון מלון, נסיעות, מזון וכיו”ב, וזאת בנוסף לאי הנוחות ולעוגמת הנפש הנגרמת להם, הכרוכה לרוב בהמתנה ממושכת בשדה התעופה ושיבוש התוכניות.

 בדיוק לעניינים מסוג זה, חוקק בשנת 2012 חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל טיסה או שינוי בתנאיה), אשר נועד, בין היתר, לסייע לנוסעים מול חברות התעופה, ומטיל על חברות התעופה חובה לפצות את הנוסע בהטבות שונות כגון: השבת תשלום הטיסה, מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, כרטיס טיסה חלופי ופיצוי כספי.

באילו מקרים זכאי נוסע לפיצוי בגין איחור בטיסה, ואיזה פיצוי?

איחור של עד שעתיים

נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של מעל שעתיים, זכאי לקבל ללא תשלום ממפעיל הטיסה מזון, משקאות ושירותי תקשורת.

איחור של בין 5 שעות ל-8 שעות

במידה והטיסה המריאה באיחור של בין 5 ל-8 שעות מהמועד שנקבע, זכאי לקבל הנוסע, בנוסף לפיצויים שהוא זכאי לקבל במקרה של איחור של שעתיים, גם את התמורה המלאה של כרטיס הטיסה או כרטיס חלופי. במידה והוצע לנוסע כרטיס לטיסה חלופית שאמורה להמריא ביום שלמחרת והנוסע בחר לקבל את הכרטיס, הוא זכאי לקבל גם שירותי לינה והסעה.

במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, נדון מקרה של נוסע שהיה אמור לטוס בטיסה מניו-יורק לאיסטנבול ולהמשיך משם לישראל, אולם בעקבות איחור של 29 דקות ביציאת הטיסה מניו יורק הוא החמיץ את טיסת ההמשך מאיסטנבול לתל-אביב ונאלץ להמתין כשש שעות בשדה התעופה באיסטנבול לטיסה הבאה. במקרה זה, התובע קיבל אומנם כרטיס לטיסה חלופית ושובר למזון ומשקאות אך הוא לא קיבל שירותי תקשורת כנדרש בחוק, ולכן בית המשפט זיכה אותו בפיצוי של 1,200 שקל.

 איחור של 8 שעות

במקרה שהטיסה התעכבה מעל ל-8 שעות, היא נחשבת על פי החוק כטיסה שבוטלה, ובמסגרת זו, זכאי הנוסע לקבל “שירותי סיוע” ללא תשלום (הכוללים מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעדה ושתי שיחות טלפון), וכן לקבל את התמורה ששילם בגין כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חלופי, על פי בחירתו.

בנוסף לכך, זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי, ששיעורו תלוי במרחק הטיסה בקילומטרים, כאשר הפיצוי המינימאלי הוא 1,290 שקל (בטיסה של עד 2,000 ק”מ), והפיצוי המקסימאלי הוא 3,120 שקל (בטיסה של מעל ל-4,500 ק”מ).

 במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, נדונה תביעה לפיצויים שהוגשה על-ידי בני זוג כנגד חברת התעופה בשל איחור של טיסה מהארץ לבואנוס איירס ב-24 שעות. בית המשפט העניק במקרה זה, לכל אחד מבני הזוג פיצוי בסך של 3,000 שקל, בהתחשב בזמן האיחור ובהתחשב במרחק הטיסה, שהנו 12,211 ק”מ (מנתב”ג לשדה התעופה בבואנוס איירס).

 יחד עם זאת, במידה ומפעיל הטיסה הודיע לנוסע 14 ימים לפני מועד הטיסה על כך שהטיסה בוטלה או מתעכבת למעלה מ-8 שעות – הנוסע לא יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי.

בנוסף גם במקרה ומפעיל הטיסה הציע לנוסע עד שבעה ימים לפני הטיסה, כרטיס לטיסה חלופית שמועד המראתה הוא עד שעתיים לפני מועד הטיסה המקורי, ונחיתתה ביעד הסופי אינה יותר מארבע שעות משעת הנחיתה המקורית, לא יהיה זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי.

האם אני זכאי לקבל פיצוי כספי אם ניתן לי כרטיס לטיסה חלופית?

במידה ומפעיל הטיסה מציע לנוסע כרטיס לטיסה חלופית, והנוסע קיבל את ההצעה, רשאי מפעיל הטיסה להפחית במחצית את סכום הפיצוי הכספי שמגיע לנוסע, אם במידה והאיחור במועד הנחיתה של הטיסה החלופית לא יעלה על 4 שעות ממועד הנחיתה המקורי ומדובר בטיסה שמרחקה הוא עד 2,000 ק”מ (מדובר ביעדים קרובים כגון טורקיה, ויוון).

גם במקרה ומועד הנחיתה של הטיסה החלופית המוצעת הוא עד 6 שעות ממועד הנחיתה המקורי ובמרחק טיסה של עד 4,500 ק”מ, יהיה רשאי מפעיל הטיסה להפחית במחצית את הפיצוי הכספי.

האם הפיצוי חל גם על טיסות פנים?

כן! במהלך שנת 2013 התקין המחוקק תקנות לחוק שירותי התעופה, העוסקות בטיסות פנים-ארציות, בהן נקבע כי טיסת פנים שהמריאה באיחור של מעל 3 שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, תחשב כטיסה שבוטלה, ובמקרה כזה יהיה זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי.

• ביטול תל-אביב (שדה דב) או נתב”ג או חיפה לאילת – פיצוי 250 שקל
• ביטול תל-אביב (שדה דב) לבין עין יהב או ראש פינה – פיצוי 150 שקל
• ביטול טיסה בכל קו אחר – פיצוי 200 שקל

האם אני זכאי לקבל פיצוי אם שעת הטיסה הוקדמה?

כן! נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמועד המראתה הוקדם ביותר מ-5 שעות ולא יותר מ-8 שעות, וקיבל על כך הודעה ממפעיל הטיסה פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה, זכאי לקבל את התמורה ששילם בעד כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חלופי, על פי בחירתו.

במידה והטיסה הוקדמה ביותר מ-8 שעות וחברת התעופה הודיעה על כך לנוסע פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה, זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי ואת התמורה בגין כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חלופי, על פי בחירתו.

מה קורה אם הועברתם למחלקה אחרת בטיסה בגלל העיכוב?

אם בעקבות השינוי במועד ההמראה או הנחיתה, החליט מפעיל הטיסה להעביר את הנוסע למחלקה ברמה גבוהה יותר מזו שהוא היה אמור לטוס, הוא לא רשאי לדרוש מהנוסע לשלם תשלום נוסף. אם מפעיל הטיסה החליט להעביר את הנוסע למחלקה ברמה נמוכה יותר מזו שהיה אמור לטוס, עליו לשלם לנוסע פיצוי כספי בתוך 21 יום ממועד הטיסה.

אם הנוסע הועבר ממחלקה ראשונה למחלקת עסקים, הוא זכאי לקבל 60% ממחיר כרטיס הטיסה ששילם. אם הוא הועבר ממחלקת עסקים למחלקת תיירים, הוא זכאי לקבל 80% ממחיר כרטיס הטיסה ששילם, ובמידה והוא הועבר ממחלקה ראשונה למחלקת תיירים, הוא יהיה זכאי לקבל 90% ממחיר כרטיס הטיסה ששילם.

 בנוסף, אם הנוסע הועבר ממחלקה ראשונה או ממחלקת עסקים למחלקת תיירים בטיסה ארוכה (העולה על 4,500 ק”מ), הוא יהיה זכאי לקבל 100% ממחיר כרטיס הטיסה ששילם.

איך מקבלים את הפיצוי? למי לפנות?

במידה ונוסע כבר הגיע לשדה התעופה, ורק שם הודיעו לו שטיסתו עוכבה, ועל מנת “לזכות” בהטבות (כגון מזון, שתיה, שירותי תקשורת וכיו”ב), עליו להתייצב בדלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה (Check-in) כ-3 שעות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס, ולדרוש את הפיצוי המגיע לו.

במידה ולא נמצא דלפק בידוק של מפעיל הטיסה בשדה, יש למצוא את הגורם המוסמך מטעם מפעיל הטיסה בשדה ולדרוש ממנו את הפיצוי (על חברות התעופה למנות מארגן או מפעיל טיסה מטעמם, המחויב להיות נוכח בשדה 3 שעות לפחות לפני מועד ההמראה).

במידה והטיסה בוטלה או התעכבה ביותר מ-8 שעות, על מפעיל הטיסה לשלם לנוסע את הפיצוי הכספי, בתוך 45 ימים מהמועד שהנוסע פנה אליו בכתב. כלומר, על הנוסע לפנות בדרישה בכתב אל מפעיל הטיסה (ורצוי מאוד שדרישה זו תעשה בדואר רשום) לצורך קבלת הפיצוי.

 בנוסף, לצורך קבלת הפיצוי או השבת התמורה של כרטיס הטיסה, הנוסע יכול לפנות לסוכנות הנסיעות שממנה רכש את כרטיס הטיסה, והיא מחויבת על פי החוק לסייע לו בקבלת הפיצוי, ובמסגרת זאת, על סוכנות הנסיעות לפנות למפעיל הטיסה, בדרישה למימוש זכאותו של הנוסע.

מתי לא ניתן לקבל פיצוי כספי?

נוסע לא יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי ממפעיל הטיסה, אם הוא קיבל הודעה על העברתו לטיסה אחרת מזו שאליה הונפק לו כרטיס הטיסה, והוא הגיע בסופו של דבר ליעדו הסופי במועד המקורי שהיה נקוב בכרטיס הטיסה,

או במקרה והוא קיבל את כרטיס הטיסה חינם או שהוא נרכש על ידו בתעריף מיוחד. במידה והטיסה התעכבה בגלל שביתה או השבתה, מפעיל הטיסה יהיה מחויב לספק לנוסע רק מזון ושתייה.

בנוסף, מפעיל הטיסה גם לא יהיה מחויב לשלם לנוסע פיצוי כספי (אלא רק מזון ושתייה) אם הטיסה בוטלה או איחרה ביותר מ-8 שעות, אם הוא ביטל או עיכב את הטיסה כדי למנוע חילול שבת או חג, או בשל נסיבות מיוחדות שאינם בשליטתו של מפעיל הטיסה (כגון מצב חירום או מלחמה).

מה קורה אם חברת התעופה לא נותנת פיצוי?

בית המשפט רשאי לפסוק לטובת נוסע שטיסתו המריאה באיחור או הוקדמה ולא קיבל את הפיצוי המגיע לו ממפעיל הטיסה, פיצוי שאינו תלוי בהוכחת נזק בסכום של עד 10,380 שקל. בנוסף, הנוסע רשאי לבקש מסוכנות הנסיעות שממנה רכש את כרטיס הטיסה, לסייע לו בקבלת הפיצוי ממפעיל הטיסה, וסוכנות הנסיעות מחויבת לסייע לו לקבל את הפיצוי.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575457,00.html

פספסו את טיסת ההמשך – ויפוצו ע”י אייר פראנס בכ-26 אלף ש’

ביהמ”ש לתביעות קטנות בת”א קבע כי לחברת התעופה ממנה נרכש כרטיס הטיסה יש אחריות כלפי הנוסעים, גם כאשר העיכוב בטיסת הקונקשן נגרם ע”י חברת תעופה אחרת

08/10/2017, 16:55 מיכל רז-חיימוביץ’

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001207379

חברת התעופה אייר פראנס תפצה משפחה בת 5 נפשות בסכום של כ-26,700 שקל אחרי שפספסו את טיסתם ארצה מארה”ב לישראל – כך פסק בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב. הדיון בו עסקה התביעה היא האם לחברת התעופה ממנה נרכש כרטיס טיסה יש אחריות כלפי הנוסעים, גם כאשר העיכוב בטיסה (בטיסות קונקשן) נגרם על-ידי חברת תעופה אחרת.

התובעים רכשו מאייר פראנס כרטיסי טיסה הלוך ושוב במסלול ישראל-ארה”ב, כולל מקטעים של טיסות פנים בארה”ב (שבוצעו על-ידי חברות תעופה אחרות, אלסקה איירליינס ודלתא). סך העסקה עמד על כ-3,400 דולר.

אלא שבעקבות עיכוב באחת מטיסות הפנים (שבוצעה על-ידי אלסקה איירליינס), תגובת השרשרת הובילה להחמצת טיסת הנוסעים בחזרה לישראל. הנוסעים שובצו לטיסות חלופיות, כך שהם טסו ארצה במסלול אחר ודרך בריטיש איירווייז. התוצאה הייתה שבעקבות השינוי במסלול, הנוסעים נחתו בסופו של דבר בעיכוב של יותר מ-11 שעות ביחס לשעת הנחיתה המיועדת.

הנוסעים פנו לאייר פראנס בכדי לקבל פיצוי, אולם נענו כי עליהם לפנות לאלסקה איירליינס, משום שהיא זו שאשמה בעיכוב – ומכאן קצרה הדרך להגשת התביעה.

להגנתה טענה אייר פראנס כי לא היא זו שביצעה את הטיסה שעוכבה, וכי למרות שהכרטיסים נקנו וכורטסו על-ידה, האחריות לעיכוב מונחת לפתחה של אלסקה איירליינס, עימה אין לאייר פרנס הסכם של שותפות.

בית המשפט סבר אחרת והטיל אחריות על אייר פראנס. השופטת שלומית בן-יצחק פסקה כי העברת התובעים לטיסה חלופית, השונה מטיסת ההמשך עליה שילמו ועליה היו מיועדים לעלות, היא בגדר טיסה שבוטלה.

השופטת ציינה כי “התובעים לא הגיעו ליעדם במועד. מסעם התמשך משמעותית מעבר למצופה. בנסיבות אלה, כאשר הטיסות כולן נרכשו מהנתבעת עצמה – פרשנות ראויה לחוק, ההולמת את מטרתו, היא כי החמצת טיסת ההמשך היא בגדר טיסה שבוטלה”.

השופטת דנה במחלוקת שבין הצדדים לשאלה מי הגורם הנושא באחריות לאי-הגעתם של התובעים לטיסת ההמשך, על כל השלכותיה – האם אייר פראנס, כפי שסבורים הנוסעים, או אלסקה איירליינס, כפי שטוענת אייר פראנס.

השופטת הסכימה עם גישת התובעים שרכשו את כרטיסי הטיסה מאייר פראנס, שכאמור היא שגם כירטסה את הכרטיסים במקטעים לאורך המסע. לפיכך, החוק מנסח כי “מפעיל הטיסה” הוא שאמון על מתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה – וזו במקרה זה היא אייר פראנס, ש”אינה יכולה להתנער מאחריותה לפצות התובעים, מקום בו כרטיסי הטיסה נרכשו ממנה, וזאת גם אם בחלק ממקטעיה נעשתה ההובלה האווירית על-ידי חברת תעופה אחרת… התובעים נקשרו עם הנתבעת בחוזה מחייב. את חלקם בו מילאו: תשלום תמורה (לא מבוטלת) עבור כרטיסי הטיסה. מנגד, על הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם: הטסתם במועדים שנקבעו. דרישתה כי עליהם להפנות טענותיהם לגורם שלישי, עמו שתפה היא עצמה פעולה, כאשר התחייבותה של כלפיהם לא מולאה, אינה, בלשון המעטה, ראויה ודינה להידחות”.

עוד טענה השופטת כי טוב ויפה שאייר פראנס צומחת בעקבות שיתופי-פעולה עם חברות תעופה נוספות, המאפשרות לה דריסת רגל בשווקים ובאזורים מרוחקים, אלא ש”עליה לשאת באחריות הנלווית לתוצאות פעילות זו. טיב שירותיה של הנתבעת, ובין היתר, יכולתה להגיע למקומות רחוקים, בנוחות, תוך זמני המתנה קצרים, הודות לאותו שיתוף-הפעולה עם חברות אחרות, הופך אותה לאטרקטיבית יותר בקרב ציבור הלקוחות הפוטנציאליים. לקוחות אלה נסמכים עליה, וגם אם התחייבותה כלפיהם לא יצאה לפועל בשל כשל שמקורו בגורם אחר, שאיחד עימה כוחות לשם ביצוע אותה ההתחייבות, היא זו שעליה לספק מענה הולם עבורם”.

עוד התייחסה השופטת לנושא חשוב הנוגע לשירות הלקוחות לו זכאים צרכני התעופה באשר הם: “עולם התעופה מורכב וסבוך”, ציינה. “פעילות במסגרתו דורשת שיתוף-פעולה בין גורמים שונים, כמו גם מציאת פתרונות מידיים לקשיים שעולים כשגרה בתפעול מערכת חובקת עולם שמטרתה שינועם של אדם וכבודה. אלא שצרכן שירותי התעופה אינו אמור להתרוצץ ברחבי הגלובוס בחיפוש אחר פתרונות להטבת נזק שספג עקב כשל שאירע אצל שותפה העסקי של חברת תעופה עימה נקשר בהסכם להטיסו.

“מערך הכוחות השכיח בתחום התעופה – מחד, אדם פרטי; מנגד, חברה גדולה, בעלת משאבים, קשרים, מידע וזמינות מצדיק קביעת מדיניות לפיה תפצה חברת התעופה את לקוחותיה ולאחר מכן – ככל שתחפוץ בכך, תתבע את נזקיה מצדדים שלישיים. לכך אוסיף כי עולה ממסמכי התיק כי הנתבעת אף לא הציעה לסייע לתובעים ליצור קשר עם אלסקה איירליינס, ולדברים משנה חומרה נוכח העובדה כי לחברה זו אין כלל נציגות בישראל”.

את הפיצוי שקבעה השופטת בן-יצחק, היא פירטה כך: היות שהנוסעים עלו על טיסה חלופית, הם אינם זכאים להחזר כספי על כרטיס הטיסה אלא לפיצוי כקבוע בחוק הישראלי, לפיו כל נוסע זכאי לפיצוי של 3,070 שקל (על ביטול טיסה במרחק של יותר מ-4,500 ק”מ) – סך של 15,350 שקל.

עוד קבעה השופטת כי הנוסעים זכאים לפיצוי לדוגמה לאור סירובה של אייר פראנס לפצותם – ומכאן פסקה פיצויים לדוגמה של 2,000 שקל לנוסע, ובסך-הכול: 10,000 שקל לכל בני המשפחה.

עוד נקבע כי חברת התעופה תפצה את הנוסעים בהוצאות משפט בגובה של 1,000 שקל והחזר אגרה בסך 334 שקל – סך הפיצוי עומד על 26,684 שקל (ת”ק 35646-04-17).

נוסע דלתא יפוצה בכ-11 אלף ש’ לאחר שסירבו להעלותו לטיסה

בערב יום הכיפורים 2016 נציגי דלתא איירליינס סירבו להעלות נוסע לטיסה בעקבות הודעה ששלחה להם אירופלוט, לפיה הכרטיס אינו מאושר מחשד להונאת אשראי ■ כשהתברר כי לא מדובר בהונאה, והנוסע קיבל אישור לעלות לטיסה – היה מאוחר מדי, והטיסה המריאה בלעדיו

01/10/2017מיכל רז-חיימוביץ’

חברת התעופה דלתא איירליינס תפצה נוסע ביותר מ-11 אלף שקל אחרי שסירבה להעלותו לטיסה.

הנוסע רכש כרטיס טיסה לבנגקוק בטיסה שהפעילה חברת התעופה אירופלוט (ככל הנראה במסגרת הסכם קוד שייר). הטיסה הייתה צפויה להמריא מישראל בערב יום הכיפורים בשנת 2016. חלק ממחיר הכרטיס שילם הנוסע באמצעות שימוש ב-80 אלף מיילים שצבר חברו ואת היתרה, כ-350 דולר תוספת, שילם בכרטיס אשראי.

הכרטיס נרכש כ-16 שעות לפני מועד ההמראה. הנוסע התייצב בנמל התעופה אולם נציגי דלתא איירליינס סירבו להעלותו לטיסה וזאת בעקבות הודעה ששלחה לה אירופלוט לפיה הכרטיס איננו מאושר לאור חשד להונאת כרטיס אשראי. כשהתברר כי לא דובר בהונאה והנוסע קיבל אישור לעלות לטיסה – היה מאוחר מדי והטיסה המריאה בלעדיו. טיסה חלופית שהוצעה לו הייתה למועד של יומיים אחרי הטיסה המקורית, כזכור לפני יום הכיפורים. עוד הוצע לו פיצוי של 200 דולר לשימוש בטיסות עתידיות של דלתא איירליינס. התובע טס בטיסה שהוצעה לו אולם סרב להצעה לפיצוי הכספי בטענה כי מגיע לו פיצוי גבוה יותר על פי דין – ומכאן הבשילה התביעה.

להגנתה, טענה דלתא איירליינס כי זכותה לעכב עליית נוסע למטוס אם מתעורר חשד להונאת כרטיסי אשראי. יודגש כי המחלוקת נבעה לאור מימוש המיילים של חברו של הנוסע משום שאת התוספת הכספית שילם הנוסע בכרטיס האשראי שבבעלותו. בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב נטען כי לחברה עומדת הזכות לדרוש לראות את הכרטיס באמצעותו שולמה הטיסה כאשר מדובר בכרטיס אשראי, אולם בשימוש במיילים אין לחברה את הזכות לדרוש להציג בפניה את תעודת הזהות של בעל המיילים.

יתרה מזאת, הכרטיס הונפק לנוסע ללא סייג והרי שחברת התעופה לא הודיעה לנוסע שעליו להצטייד בתעודת הזהות של חברו במעמד הבידוק. זאת ועוד, מבחינת השופט אודי הקר, עצם העובדה שדלתא הציעה לנוסע טיסה חלופית ופיצוי “לפנים משורת הדין” משמעותה שהחברה הכירה באחריותה. השופט קבע כי גם למרות העובדה שנמצאה טיסה חלופית לנוסע – הרי שהוא נחת בעיכוב של יותר משש שעות ממועד הנחיתה המקורי למרות ועל אף סמיכות הטיסה ליום הכיפורים, לפיכך קבע כי מגיע לו פיצוי מלא לפי חוק התעופה הישראלי (חוק טיבי), כלומר פיצוי של 3,070 שקל למקטע הטיסה הזה.

כאלמנט הרתעתי, ועל מנת לעודד נוסעים אחרים לתבוע את זכותם, הוסיף השופט 7,000 שקל כפיצויים לדוגמה בנימוק כי “מדובר בחברת תעופה גדולה שניתן לצפות ממנה לברר לעומק את הפניות שנשלחות אליה מלקוחותיה בחלוף זמן סביר.. בשים לב לכך שדלתא איירליינס לא שילמה לתובע את הפיצוי על פי דין עד היום, על אף שהכירה באחריותה ואף סיפקה לתובע כרטיס טיסה חלופי ועל אף שחלף זמן רב ממועד פנייתו של התובע אליה…

“עצם העובדה שהתובע נאלץ לפנות לבית המשפט כדי לזכות במגיע לו, בנסיבות מקרה זה, היא נסיבה לחומרה. אלמלא היה התובע מגיש את התביעה, סביר להניח שהוא לא היה זוכה לפיצוי המגיע לו על פי דין. זו התנהגות שיש להרתיע מפניה.. יש לעודד את התובע ואת מי שינהג כמותו לפעול למימוש זכויותיו ולקידום אכיפת החוק, ויש להרתיע את הנתבעת מפני התנהלות כגון זו שהתגלתה במקרה שלפנינו…”.

אל הסכום הזה צירף השופט אלף שקל כהוצאות משפט, ובסך הכול עומד הפיצוי של 11,070 שקל.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001206777#fromelement=hp_folders_821

טיסה שהמריאה וחזרה בשל תקלה – תיחשב כטיסה שבוטלה

הדיון התקיים במסגרת תביעה בסך 301 אלף שקל נגד אל-על בגין עיכוב בטיסה לניו-יורק ■ ביהמ”ש: “מה ההצדקה להבחין בין תובעים שהמריאו, שייטו באוויר למעלה מ-10 שעות ושבו כלעומת שבאו לנקודת המוצא – לבין נוסעים שטיסתם עוכבה?”

22/08/2017, 12:10מיכל רז-חיימוביץ’

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001202168

טיסה שהמריאה וחזרה לנקודת המוצא (לאור תקלה לדוגמה), תיחשב כטיסה שבוטלה לעניין חוק שירותי התעופה – כך פסקה הבוקר (ג’) השופטת אושרית הובר-היימן מבית משפט השלום ברחובות.

הדיון התקיים בעקבות תביעה של 43 נוסעים התובעים 301 אלף שקל מחברתאל-על בגין עיכוב בטיסה לניו-יורק בחודש יוני 2016. על סיפון המטוס היו 342 נוסעים ואנשי צוות, כאשר 5 שעות לאחר ההמראה בשעות הבוקר התגלתה תקלה באחד ממנועי המטוס מדגם בואינג 747.

קברניט המטוס החליט להשיב את המטוס לישראל לשם טיפול ותיקון התקלה בנתב”ג, וזאת במקום לבצע נחיתה בלונדון כפי שעודכנו הנוסעים במהלך הטיסה.

התוצאה הייתה שהנוסעים נחתו בישראל בשעות הלילה אחרי 10 שעות טיסה, ואז הועברו לטיסות חלופיות לניו-יורק והגיעו ליעדם בעיכוב של 24 שעות מהמועד המקורי.

בשעתו נמסר מאל-על כי אין היא מתפשרת בנושא בטיחות הטיסה, ועל כן הוחלט על החזרה ארצה.

התובעים טענו כי ניתן היה לפתור את התקלה בדרך ובכך לגרום לעיכוב פחות משמעותי, ומכאן שעל החברה לפצות את הנוסעים. לפי “חוק טיבי”, גובה הפיצויבטיסה האמורה עומד על 3,100 שקל לנוסע, אולם הנוסעים טענו כי אל-על דחתה דרישה זו והציעה להם פיצוי של 200 דולר כהנחה או זיכוי בנקודות הנוסע המתמיד.

מכאן נסללה הדרך לתביעה, שהוגשה באמצעות עו”ד אשר רוטבאום, בה ביקשו הנוסעים לקבל, בנוסף לפיצוי, גם פיצויים לדוגמה כפי שמתיר החוק ובסך-הכול כ-10,000 שקל לנוסע.

הדיון שנערך אתמול (ב’) נסוב סביב השאלה האם מטוס שהמריא מישראל ובחלוף 5 שעות שב על עקבותיו (כלומר סך של 10 שעות טיסה) – משול לטיסה שבוטלה, כפי שטוענים התובעים.

אל-על טענה כי יש להתייחס רק לקריטריון מועד ההמראה, כש”מועד הגעת הטיסה ליעד אינו רלוונטי להגדרה שמגדיר החוק” (הקובע כי טיסה שבוטלה תיחשב ככזו “שהמריאה באיחור של 8 שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה”).

החברה אף טענה כי ככלל, מרגע שטיסה ממריאה לדרכה, שליטת המוביל על מועד הנחיתה פוחת לאין-שיעור לאור סיבות שאינן בשליטתו, דוגמת מזג-אוויר, אירוע ביטחוני או תקלה טכנית בלתי צפויה, ולכן יש לדבוק בהגדרת החוק כלשונו.

עם זאת, השופטת סברה כי יש נסיבות שמחייבות “הנהגת פרשנות תכליתית לשם הגשמת המטרות והערכים שבבסיס החוק”, וכי כוונת המחוקק היא לפצות נוסעים על נזקים בשל שיבוש בתוכניות הנסיעה, לרבות עיכוב משמעותי בהגיעם למחוז חפצם.

בהתייחס למקרה האמור ציינה השופטת: “מה ההצדקה להבחין בין תובעים שהמריאו, שייטו באוויר למעלה מ-10 שעות ושבו כלעומת שבאו לנקודת המוצא – לבין נוסעים שטיסתם עוכבה למשך 10 שעות? היעלה על הדעת כי מצבם של התובעים ירע ממצב נוסעים הממתינים שעות בנמל תעופה או מאלה שנשלחו לבתי מלון כהוראת המחוקק על-מנת שלא ימתינו?”.

באשר לטענת אל-על כי יש להתחשב רק בשעת ההמראה, השופטת אמרה כי טענה זו “אינה מתיישבת עם השכל הישר וההיגיון הבריא”.

בשורה תחתונה, השופטת קבעה יש לראות בטיסה שיצאה לדרכה ושבה לנקודת המוצא מבלי להגיע ליעדה – כטיסה שבוטלה בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה.

דיון המשך יתקיים ב-1 באוקטובר (ת”א 1040-02-16).

לא קיבלו מזון ושתייה בעיכוב בטיסה ליוון – ויפוצו ב-900 שקל

כמה שווה עיכוב של שעתיים וחצי בטיסה מנתב”ג ליוון? ■ לא מדובר כאן על החוק הקובע פיצוי במקרה של עיכוב בטיסה מעל 8 שעות – אלא התביעה עסקה בשירות שחברת התעופה סאן דור אמורה הייתה לספק לנוסעים בעת ההמתנה להמראה

כמה שווה עיכוב של שעתיים וחצי בטיסה מנתב”ג ליוון? לפי פסיקה של בית משפט לתביעות קטנות בחדרה, זוג נוסעים יקבלו 600 שקל כל אחד כפיצוי ועוד 300 שקל כהוצאות משפט, אחרי שטיסתם עם חברת סאן דור מבית אל-על המריאה באיחור.

המעניין בפסיקה הוא שלא מדובר כאן על משך עיכוב המזכה את הנוסעים בפיצוי לפי החוק (“חוק טיבי”), הקובע פיצוי במקרה של עיכוב מעל 8 שעות – היות שהתביעה עסקה בשירות שאמורה הייתה חברת התעופה לספק לנוסעים בעת ההמתנה להמראה, קרי חלוקת מזון ומשקאות.

מדובר על טיסה מנתב”ג לאי היווני זקינטוס. הטיסה אמורה הייתה להמריא בשעה 13:25, אולם לטענת התובעים, זוג נוסעים, הטיסה המריאה רק בשעה 16:45.

עוד הם טענו כי לא נכח במקום נציג של חברת התעופה לעדכן על העיכוב, שלגביו למדו רק מהלוחות האלקטרוניים המוצבים בשדה. לטענתם, לא הוצע להם לקבל מזון או משקה, וזאת כאמור בניגוד לקבוע בחוק. עם שובם ארצה, בקשתם לקבל פיצוי ממחלקת הישרות של החברה נדחתה, בטענה כי מדובר בעיכוב של פחות מ-8 שעות.

באשר לכיבוד ולמשקאות, נציגי אל-על/סאן דור אף הודו בפני בית המשפט כי אכן לא העניקו כיבוד לנוסעים המעוכבים, כ”מהלך מתוכנן שמטרתו למנוע עיכוב נוסף להמראה”.

השופטת הדסה אסיף לא קיבלה את הטענה הזו וקבעה: “לא הוכח כי מתן משקאות או שוברים לרכישת משקאות היה מעכב את הטיסה, ולא אוכל להסתפק בטענה הסתמית שהעלתה בעניין הזה נציגת הנתבעות”.

תאורטית, הפרה של החוק עשויה לזכות את הצרכנים בפיצוי לדוגמה, העומד על 10,000 שקל לכל אחד. זוהי תקרת הפיצוי שהחוק מתיר לבית המשפט לפסוק.

השופטת אסיף ציינה כי אמנם מצופה מבית המשפט להטיל פיצוי הרתעתי, אלא שאת נסיבות המקרה הזה היא הגדירה ככאלה שעומדות ב”רף נמוך” – ראשית משום שהטיסה לא בוטלה אלא “רק” עוכבה; וכי הפוקוס הוא על הכיבוד שלא ניתן לנוסעים הממתינים.

עוד היא התחשבה בכף שדובר על טיסה ליוון, קצרה וזולה באופן יחסי. מכאן קבעה פיצוי של 900 שקל לכל נוסע, 600 שקל כרכיב הפיצוי ועוד 300 שקל עבור הוצאות. (ת”ק 51204-12-16).

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001197297#fromelement=hp_folders_9010

המדריך המלא לעיכוב בטיסות

הגעתם לשדה התעופה וגיליתם שטיסתכם מתעכבת? כדאי לדעת מה אתם זכאים לקבל בחינם מחברת התעופה, למי צריך לגשת ומה מומלץ לעשות אם מתעלמים מכם. וגם – באילו מקרים תהיו זכאים לקבל החזר של כרטיס הטיסה ופיצוי כספי של אלפי שקלים? לאור המקרים הרבים האחרונים מסוג זה בתקופת החגים, עו”ד אהוד פאי מסביר

בשעה טובה החלטתם לנסוע לחופשה מפנקת בחוץ לארץ. חשבתם ימים שלמים לאן כדאי לנסוע, תכננתם מסלול טיול, הזמנתם בתי מלון ורכשתם במיטב כספכם כרטיסי טיסה ליעד המתוכנן.

בוודאי כבר ציפיתם ודמיינתם איזו חופשה נהדרת הולכת להיות לכם, אך להפתעתכם ויותר נכון לצערכם, לאחר שהגעתם לשדה התעופה נוכחתם לדעת כי טיסתכם מתעכבת בשעות רבות, וכעת במקום להיות כבר על המטוס שאמור להוביל אתכם אל החופשה המיוחלת, מצאתם את עצמכם מתייבשים על ספסלי שדה התעופה בחוסר וודאות, ורק מתפללים שהסיוט הזה כבר ייגמר עוד לפני שבכלל הספקתם להתחיל את חופשתכם.

אז מה מומלץ לעשות במצב כזה, למי לפנות בשדה? מה כדאי לעשות אם לא מתייחסים אליכם? מה מגיע לכם לקבל מחברת התעופה ומתי תהיו זכאים לקבל חזרה את התמורה ששילמתם עבור כרטיס הטיסה או פיצוי כספי שיכול להגיע לאלפי שקלים? הנה המדריך המלא.

מה אתם זכאים לקבל?

בישראל קיים חוק שנקרא חוק שירותי תעופה, הידוע גם כ“חוק טיבי” (חוק שיזם ח”כ אחמד טיבי), שנועד (כמצוין בדברי ההסבר להצעת החוק) “להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם”. החוק קובע בין היתר כי במקרה של עיכוב טיסה, זכאים הנוסעים לקבל הטבות מסוימות ללא תוספת תשלום, ובמקרים מסוימים גם החזר של כרטיס הטיסה ופיצוי כספי. חוק זה רלוונטי לכל טיסה שממריאה מישראל או אליה, לרבות טיסות שכר ולואוקוסט.

מתי מגיע לקבל בחינם מזון ושתייה?

נוסעים שהונפקו להם כרטיסי טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים ומעלה מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה המקורי, זכאים לקבל ללא תשלום מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסעים.

מתי מגיע לקבל מלון?

במקרה והמראת הטיסה איחרה בחמש שעות ומעלה, זכאים הנוסעים לקבל ללא תשלום ובנוסף למזון, שתייה, ושירותי תקשורת, גם אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר. בנוסף זכאים הנוסעים לקבל גם שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון. עם זאת, במידה ואותו איחור בטיסה נגרם בשל שביתה או השבתה מוגנת, לא יהיו זכאים הנוסעים לקבל אירוח בבית מלון.

למי צריך לגשת בשדה התעופה?

על מנת לקבל את ההטבות, יש לפנות אל נציג חברת התעופה בשדה ולדרוש ממנו לקבל אותן. כל חברת תעופה המפעילה טיסה מישראל או לישראל, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים (קונקשן), מחויבת שיהיה נוכח נציג מטעמה בשדה התעופה שלוש שעות לפחות לפני מועד ההמראה המתוכנן של הטיסה ועד 30 דקות לאחר המראתה. חובה זו חלה גם בשדה תעופה מחוץ לישראל.

נתקעתם? חפשו את הנציג, הוא חייב להיות שם

במסגרת חוק שירותי תעופה נקבע בעניין זה כי כאשר חברת התעופה מנפיקה כרטיסי טיסה, עליה למסור לנוסעים פרטים בדבר מקום הימצאותו של נציגה בשדה התעופה, לצורך סיוע במימוש הזכויות הקבועות בחוק, לרבות דרכי ההתקשרות עמו. החובה למסור פרטים אלה חלה גם על סוכני נסיעות שמוכרים את כרטיסי הטיסה, אם הם קיבלו את אותם פרטים מחברת התעופה.

מה עושים אם מתעלמים מכם בשדה התעופה?

החוק מטיל על חברות התעופה “חובות יידוע וגילוי” בנוגע להטבות שזכאים הנוסעים לקבל מהן במקרים כאלה. כך למשל, עליהן להציג במקום בו הן מקבלות קהל ובשדה התעופה, מודעה הנראית לעין, המפרטת בין היתר באותיות ברורות וקריאות את ההטבות שזכאים הנוסעים לקבל.

גם על כרטיסי הטיסה מגיע לכם פיצוי, לפעמים

יחד עם זאת בפועל, ישנם מקרים בהם לא רק שהנוסע אינו מודע להטבות שהוא זכאי לקבל במקרים כאלה (כגון מזון, בית מלון וכיו”ב), אלא שגם נציג חברת התעופה מסרב להעניק לו אותן או מתעלם מפניותיו אליו. לכן, מומלץ לתעד כל פניה שלכם בשדה התעופה אל נציג התעופה בנושא זה.

אם הנציג מסרב להעניק לכם את ההטבות ויש לכם הוכחה לכך, תהיו רשאים לדרוש מבית המשפט להטיל על חברת התעופה לשלם לכם פיצויים. לדוגמה, היות והחוק קובע כי במידה ונמצא כי חברת התעופה לא נתנה “ביודעין” לנוסע שטיסתו המריאה באיחור את ההטבות שזכאי הוא לקבל, רשאי בית המשפט לחייב אותה לשלם פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 10,350 שקלים.

מתי מגיע פיצוי כספי ואיך מקבלים אותו?

אם הטיסה המריאה באיחור שלמעלה משמונה שעות או שבוטלה לגמרי, זכאים הנוסעים לקבל פיצוי כספי ששיעורו תלוי במרחק האווירי שבין יעד המוצא לבין יעד הסופי, שנע בין 1,290 שקלים ליעדים קרובים לבין 3,100 שקלים ליעדים רחוקים. על מנת לקבל את הפיצוי, על הנוסע לפנות אל חברת התעופה בכתב, והאחרונה מחויבת לשלם אותו תוך 45 יום, במזומן או המחאה או העברה בנקאית. הנה כמה מהנתונים בצורה מסודרת:

 פיצוי עבור עיכוב של 8 שעות / ביטול טיסה

באילו מקרים לא זכאים לקבל את פיצוי כספי?

לא כל טיסה שאיחרה או בוטלה מזכה את נוסעיה בפיצוי הכספי. כך למשל, במידה וחברת התעופה מוכיחה כי הטיסה בוטלה או איחרה בשל שביתה מוגנות או בגלל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה (כגון: מזג אוויר סוער או תקלה טכנית חריגה), לא יהיו זכאים הנוסעים לקבל את הפיצוי.

עו“ד אהוד פאי

 גם אם חברת התעופה הודיעה 14 יום מראש על ביטול הטיסה או שינוי מועד המראתה ביותר משמונה שעות, עדין לא יהיו זכאים הנוסעים לקבל את הפיצוי. עם זאת, גם במקרים כאלה, עדין מחויבת חברת התעופה לספק מזון ושתייה ולינה בבית מלון ושירותי הסעות (אם נדרשת שהייה של לילה).

פיצוי כספי בטיסות לאירופה

חוק שירותי תעופה נחקק על רקע תקנות האיחוד האירופי העוסקות בנושא זה. תקנות אלה רלוונטיות עבור טיסות לכל יעד בעולם המופעלות על-ידי חברות תעופה השייכות למדינות מהאיחוד האירופי, או עבור טיסות הממריאות ממדינות השייכות לאיחוד האירופי.

האיחוד האירופי:

נוסעי מטוסים יוכלו לתבוע עד 600€

דני שדה

בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי קבע כי נוסעים יוכלו לתבוע סכום של עד 600€ בגין טיסה שהתאחרה בשלוש שעות לפחות, או בוטלה בשל תקלה טכנית. מומחה ישראלי: “חברות תעופה ייקרו כרטיסי טיסה כדי לעמוד בתביעות”

האיחוד האירופי: נוסעי מטוסים יוכלו לתבוע עד 600€ על תקלה

חשוב לדעת, כי מבחינת הזכאות לקבלת הפיצוי הכספי קיים יתרון מסוים בתקנות האיחוד האירופי לעומת החוק הישראלי, מכיוון שאותן תקנות קובעות כי נוסע שטיסתו איחרה מעל לשלוש שעות בלבד יהיה זכאי לקבל את הפיצוי הכספי (להבדיל מ-8 שעות כפי שקובע החוק בישראל).

על כן, במידה וטיסתכם המריאה לדוגמה בעיכוב של חמש שעות, ואינכם זכאים לקבל את הפיצוי הכספי על פי החוק הישראלי, יכול להיות שכדאי לכם לבדוק את זכאותכם בנושא זה על פי התקנות האירופיות, היות והנכם עשויים שכן להיות זכאים לקבל מכוחן את הפיצוי הכספי.

מתי מגיע החזר של כרטיס הטיסה?

נוסע שטיסתו המריאה באיחור של חמש שעות ומעלה זכאי לקבל בחזרה את התמורה ששילם עבור כרטיס הטיסה או כרטיס לטיסה חלופית. חשוב לציין, כי במידה והנוסע בחר לקבל כרטיס לטיסה חלופית או לממש את הכרטיס של הטיסה שהמריאה באיחור, הוא לא יהיה זכאי לקבל גם את התמורה עבור כרטיס הטיסה. במידה ובחרתם לבטל את כרטיס הטיסה ושלא לקבל כרטיס לטיסה חלופית, על חברת התעופה להשיב לכם את התמורה של כרטיס הטיסה בתוך 21 ימים מהיום שפניתם אליה בכתב.

חוויתם שיבושים בטיסה? בואו לראות איזה פיצוי מגיע לכם

שנתיים אחרי שנחקק חוק טיבי המסדיר הפיצוי לנוסעים שטיסתם עוכבה או בוטלה, מאות נוסעים מוצאים עצמם שוב ושוב תקועים בנתב”ג ■ באל-על מבטיחים לפצות עפ”י חוק, אלא שמעטים יודעים באמת מה מגיע להם

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000937333

זה קרה ביום חמישי בשעות הערב. מאות נוסעים שהיו אמורים להמריא עם אל-על ללונדון, מינכן, בודפשט ובוקרשט נתקעו בשדה התעופה. הסיבה: טייסי אל-על שמאסו בעומס העבודה החליטו “להעניש” את הנהלת החברה ולא לאייש את 4 הטיסות. רק למחרת בבוקר, אחרי שעות ארוכות של מתח ועוגמת נפש, מאות הנוסעים המריאו לדרכם בטיסות חלופיות שהחברה הצליחה לארגן, כאמור אחרי שעות ארוכות של המתנה.

ומה באשר לפיצוי? אל-על מקפידה להשיב לשאלה זו באופן לקוני שאינו מנדב פרטים: “החברה תפעל על-פי חוק”.

מנכ”ל המועצה לצרכנות, עו”ד אהוד פלג: “אל-על יודעת בדיוק את החוק ויודעת בדיוק על מה ואיך יש לפצות את הצרכנים שנפגעו. הצרכנים נפגעו כתוצאה משיבושי 4 טיסות? דאגו ללקוחותיכם! לקוחותיכם נפגעו? תפצו אותם. גוף צרכני לעולם לא מחכה לחוק, או לתביעה שלאחריו, אלא דואג בזמן אמת ללקוחותיו. זה כלל לא רלוונטי מה כתוב בחוק. ונניח שאין חוק, או אז מותר לפגוע בצרכנים? גוף שירותי דואג לצרכנים שלו, מספק להם אינפורמציה בזמן ודואג לפצותם על הנזק שנגרם להם. ככלל, אנו סובלים מתת-תרבות של חוסר הגינות בחיי המסחר במדינה והגיע הזמן לשנות זאת”.

אלא שהחוק אמנם מפורט, אך הוא גם מסורבל ולא כל הנוסעים ערים לדקויות שבו. מדובר בחוק “שירותי תעופה – פיצוי וסיוע לנוסעים בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה” שנכנס לתוקף באוגוסט 2012, ומוכר בשם “חוק טיבי” על שם יוזמו, ח”כ אחמד טיבי (תע”ל).

הוא חל במקרים שבהם לא חלה אמנת מונטריאול (נוסע בטיסה), ומעניק מענה מוסדר לנוסע במקרים של סירוב להטיסו בטיסה (רישום יתר), עיכוב בטיסה, הקדמת טיסה או ביטולה של טיסה הממריאה מישראל או אליה, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים. במקרה של טיסה שהמריאה באיחור של בין 5-8 שעות הנוסע זכאי להשבת כספו או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו, ומעל 8 שעות גם לפיצוי כספי.

אם מדובר בטיסה שהמריאה ביום שלמחרת, הנוסע זכאי גם לשירותי לינה והסעה, בנוסף לשירותי מזון ותקשורת. החוק חל גם על כרטיס טיסה שהונפק כחלק מחבילת תיור שרכש הנוסע, ומחיר כרטיס הטיסה מחושב בהתאם למרחק הטיסה, לסוג הטיסה ולסוג מחלקת השירות. נוסע רשאי לבקש מסוכנות הנסיעות לסייע לו בקבלת הפיצוי הכספי והשבת התמורה.

החוק מחייב את שדה התעופה, מפעיל הטיסה ומארגן הטיסה בשילוט הנראה לעין ובפרסום מידע באתר האינטרנט שלהם.

האם חוק טיבי מיושם?

אז מה יקבלו הנוסעים שנפגעו מפרשת ביטול הטיסות? אם לשפוט את התנהלות החברה על-פי בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה במאי אשתקד לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נראה כי הפיצוי לא תמיד מוגש לנוסעים על מגש של כסף. באותה בקשה לייצוגית דרשו עורכי הדין מריאנה סרברייר ואדי בליטשטיין מאל-על 98.5 מיליון שקל, בטענה שהפרה את חוק שירותי התעופה משום שלא פיצתה כחוק נוסעים שטיסתם מתאילנד לישראל בוטלה בהתראה קצרה עקב תקלה. הם טענו שהחברה לא מיידעת את הנוסעים בדבר הזכויות המגיעות להם במקרה כגון זה.

שנה אחרי הגשת אותה בקשה מספר עו”ד בליטשטיין ל”גלובס” כי הושגה פשרה עם אל-על. לפי הפשרה, לא יינתן פיצוי כספי. במקום זאת, אל-על תעדכן את האתר שלה כך שבעמוד הראשי יופיע בניסוח ברור וקריא פירוט הזכויות במקרה זה. למרבה הצער, השופטת צפויה לתת את פסק הדין רק בעוד כשבועיים, כך שנוסעי אל-על שנתקעו בסוף השבוע האחרון לא מצאו את המידע החיוני הזה באתר החברה.

לדברי עו”ד אמיר קליינמן, מומחה לדיני תיירות, חברות התעופה, ובעיקר מארגנות טיסות השכר, שמות את כל יהבן על הפטור הקבוע בחוק בדמות “נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתן” וטוענות בדרך כלל לתקלה טכנית או סיבה אחרת בלתי צפויה, על מנת שלא להעניק את הפיצוי הכספי הקבוע בחוק: “נטל ההוכחה במקרה זה מוטל על חברת התעופה או מארגנת טיסת השכר, אך הן תידרשנה להרימו רק אם תגענה לבית המשפט.

“יתר ההטבות בהתאם לחוק ניתנות בחלקן (שירותי מזון ומשקאות, שירותי תקשורת, שירותי לינה ושירותי הסעה). דבר נוסף שנשכח לעיתים קרובות הינו שזכות הבחירה לטיסה חלופית או השבת התמורה נתונה לנוסע, ולעיתים קרובות מדי מציעים לו טיסה חלופית כברירה יחידה ולא מיידעים אותו כי הזכות שמורה לו”.

האם זו שביתה?

– האם מבחינת הפיצוי לנוסעים, יש הבדל בין שביתה בחברת תעופה/נתב”ג לבין “אי-זמינות זמנית” של הטייסים, כפי שמכנים זאת באל-על?

המועצה לצרכנות: “כן. נוסע שהונפק לו כרטיס לטיסה שבוטלה בשל “אי-זמינות זמנית” זכאי לקבל ממפעיל הטיסה פיצוי כספי בין 1,290 שקל לבין 3,120 שקל לפי מרחק הטיסה; השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע; ושירותי סיוע – מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעה למלון ושימוש בשיחות טלפון.

“לעומת זאת, נוסע שהונפק לו כרטיס לטיסה שבוטלה בשל שביתת טייסים זכאי לשירותי סיוע והשבת התמורה, אך אינו זכאי לפיצוי כספי. יודגש כי על מפעיל הטיסה להוכיח כי אכן התקיימה שביתה במועדים הרלוונטיים.

קליינמן: “אי-זמינות של טייסים” כפי שקרה באחרונה באל-על או לחילופין “שביתה איטלקית” – אינם נכללים בסעיף שביתה/השבתה הפוטר את חברת התעופה ממתן פיצוי כספי לנוסעים שנפגעו. במקרים אלה, על חברת התעופה להיערך מבעוד מועד ולדאוג מראש לחלופות שימנעו מצב של מחסור בצוות כזה או אחר. לפיכך, הנוסעים זכאים לפיצוי בהתאם לחוק”.

האם לתבוע כדי לקבל פיצוי?

– האם אל-על מחויבת לפצות את הנוסעים ביוזמתה או שעליהם לפנות אליה? באיזה אופן צריך נוסע שטיסתו בוטלה לדרוש פיצוי, האם הוא זה שצריך לפנות לחברת התעופה?

לעמדת המועצה הישראלית לצרכנות, גוף שירותי הפועל באופן צרכני, המכיר את הדין, אמור להגן על זכויות לקוחותיו ולפצות אותם במגיע להם מבלי שיהיו צריכים “לרדוף” או לדרוש את זכויותיהם, על אחת כמה וכמה שלא להרים משוכות ואפילו לא כאלה הכרוכות בבירוקרטיה של “פנה – קבל”, “הוכח” וכיוצ”ב. לעתים, עצם ההכבדה והצורך להיכנס להליכים בירוקרטים כדי לקבל את המגיע, מעצימים את הפגיעה שבלאו הכי חש הצרכן שלא קיבל את השירות, או קיבל אותו באופן לקוי.

המועצה לצרכנות ממליצה לנוסעים לפנות למפעיל הטיסה בכתב ולדרוש את השבת התמורה וכן פיצוי כספי. במקרה של סירוב מצד החברה, יש לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות ולתבוע את הפיצוי ממפעיל הטיסה באופן עצמאי, או לבית משפט השלום בסיוע של עורך דין. בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום של עד 10,380 שקל. יודגש כי המועצה לצרכנות מסייעת לצרכנים בטיפול בתלונה וכן בניסוח כתב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.

עו”ד קליינמן מוסיף: “על הנוסע לפנות בכתב לחברת התעופה (ישירות או באמצעות סוכנות הנסיעות דרכה רכש את כרטיס הטיסה ומחויבת לסייע לו בהתאם לחוק), וזו מחויבת לשלם את הפיצוי בתוך 45 ימים מיום הפנייה. אם חברת התעופה אינה מפצה במועד שקבוע בחוק או מסרבת לעשות כן, אין ברירה אלא להגיש תביעה. כמו כן, במקרה שהנוסע בחר בהשבת התמורה ולא בכרטיס טיסה חלופי (נתון לבחירת הנוסע) בשל טיסה שבוטלה, מחויבת חברת התעופה להשיב לו את כספו בתוך 21 ימים מיום הפנייה בכתב”.

יש עילה לתביעה ייצוגית?

כאן אין תמימות-דעים. במועצה לצרכנות סבורים כי ייתכן שכן, אך הדבר תלוי בפרטים שטרם הובררו. מכל מקום, גם אם יש עילה לתביעה ייצוגית, לא ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק.

לעומת זאת, עו”ד קליינמן סבור שלא: “כל עוד מדובר במקרים ספציפיים ולא בהפרה שיטתית של החוק כלפי ציבור נוסעים גדול במיוחד. בהחלט נקודה שכדאי לבדוק אותה לאורך זמן ולהיווכח שלא מדובר במדיניות”.

– במקרה שיש נוסע שסבור כי נגרם לו נזק גדול יותר מהפיצוי שמספק לו חוק טיבי (למשל איש עסקים שהפסיד פגישה קריטית), האם כדאי לו לתבוע את החברה? ואם כן – האם בתביעה קטנה?

עו”ד קליינמן: ” נוסע שנגרם לו נזק גדול במיוחד העולה על הפיצוי שקבוע בחוק, רשאי להגיש תביעה בגין מלוא נזקיו. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהנטל להוכחת הנזק מוטל על כתפי התובע. במקרה של נסיעה חשובה של איש עסקים, נשאלת השאלה מדוע לא לקח מרווח ביטחון ויצא קודם לכן אם מדובר בנסיעה חשובה במיוחד, שהרי עיכובים בטיסות מתרחשים כל העת וצפויים לכל. לפיכך, מוצע לשקול את הדבר היטב ולפנות לערכאות רק אם מדובר באיחור רב, במחדל אמיתי ובנזק גדול במיוחד ומוכח. מוטב גם להגיש תביעה בבית משפט שלום ולא בבית דין לתביעות קטנות אם התביעה מורכבת וגדולה יותר”.

האם יש יותר תביעות מאז חוק טיבי?

במועצה לצרכנות מספרים כי לפי האתר המשפטי נבו, מאז פרסום חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) במאי 2012 הוגשו 37 תביעות שעילתן אחת מסעיפי חוק זה.

עו”ד קליינמן: “יש פניות רבות יותר על-ידי הנוסעים ובעיקר באמצעות סוכנויות הנסיעות, אולם ‘פרקטיקת’ המענה לפניות הללו מצד חברות התעופה ו/או מארגנות השכר – לא בהכרח השתנתה. יש השתדלות רבה יותר מצדן והפחתה במספר המקרים, במיוחד בטיסות שכר שהיו בעבר הפקר גדול, אך בשורה התחתונה, נמנעים במקרים מוצדקים רבים מדי מלפצות את הנוסעים בהתאם לחוק.

“גם מספר התביעות גדל, ויש לקוות שבית המשפט יפסוק בהתאם לחוק ויבחן היטב את טענות ההגנה ובמיוחד את טענת הפטור האמורה לעיל, שמעלות חברות התעופה.

הטייסים: מתנצלים על הפגיעה בנוסעים

מוועד נציגי הטייסים נמסר כי לטייסים צר על נוסעי החברה הנפגעים. “לצערנו, נוצרה סיטואציה בלתי אפשרית בצי 737, שבו מדי יום יש בין 4 ל-10 טיסות לא מאוישות על-ידי טייסים, על-פי לוח הטיסות החודשי. הטייסים צריכים להסכים לבצע טיסות אלה בנוסף לתוכנית הטיסות העמוסה גם כך. לא ניתן לדרוש מטייסים לטוס עייפים הרבה מעבר לשעות עבודה מקובלות בעולם. אנו תקווה שהנהלת החברה תמצא פתרון מהיר ויעיל בהקדם האפשרי, ואנו כמובן ניתן כתף כמו תמיד”.

אתמול נמסר מוועד הטייסים שהם אינם יודעים אם יהיו שיבושים נוספים, אך לפנות ערב פרסמה אל על הודעה רשמית, שלפיה הגיעה הנהלת אל על, בתיווכה של ההסתדרות, להבנות עם נציגי הטייסים שיביאו להחזרת טיסות אל על לסדרן.

מצפים ליותר מאל-על / פרשנות: דפנה הראל-כפיר

החברות הישראליות, ובראשן אל-על, נהנות מנאמנות גבוהה של הנוסעים הישראלים. אלא שיותר מדי פעמים מוצאים הנוסעים את עצמם משלמים את מחיר המאבקים שמנהלות החברות האלה – בין אם מדובר במאבק המתוקשר נגד הסכם השמיים הפתוחים לפני כשנה ובין אם המאבק הפנימי הנוכחי באל-על.

לא ברור מדוע בחרו שני הצדדים לסכסוך באל-על – ההנהלה והטייסים – לגלגל את מאבקם אל כתפי מאות ישראלים ששילמו במיטב כספם עבור חופשה או עבור נסיעת עסקים; אין לדעת מי אשם יותר – הנהלת אל-על, שבחרה למתוח את החבל יותר מדי מבחינת תנאי ההעסקה של הטייסים, או טייסי אל-על, שחצו את כל הגבולות – אך דבר אחר ברור, החברה לא נערכה כראוי למשבר הזה. הרי מדובר במחלוקת הנמשכת כבר לא מעט זמן, ומישהו אי שם במסדרונות החברה צריך היה להיערך מבעוד מועד לתת מענה.

לא מדובר רק במענה לוגיסטי נקודתי, אלא במענה הסברתי – החל מהודעה מסודרת לתקשורת באשר לפיצוי שיקבלו הלקוחות, ועד פנייה בלתי אמצעית לציבור הנוסעים, באמצעות האתר ועמוד הפייסבוק של החברה.

לאור המהלכים השיווקיים המוצלחים של אל-על בחודשים האחרונים עם השקת מותג up, ראוי היה שגם הקשר עם הצרכנים ישופר וישודרג. תשובות מעורפלות, כלליות ומכובסות אינן הולמות את גודל הפגיעה – לא הפגיעה בנוסעים ולא הפגיעה בתדמיתה של אל-על, התופסת את עצמה כחברת התעופה הלאומית של ישראל.

עוכבו במוסקבה 17 שעות – ויקבלו 92 אלף שקל

טיסת אל על עוכבה במוסקבה עקב תקלה טכנית בעלת אופי ביטחוני. ביהמ”ש דחה את טענות החברה כי מדובר בעיכוב בשל נסיבות מיוחדות ופסק פיצוי ל-36 נוסעים. “אם ביהמ”ש יכיר בתקלה טכנית כמתרצת את הפטור, נוסעים רבים לא יזכו לפיצוי“

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4950827,00.html

פיצוי של עשרות אלפי שקלים לנוסעים שעוכבו שעות רבות בשדה התעופה: טיסה של חברת אל-על שהייתה אמורה לצאת ממוסקבה ביום 13 ביוני 2016 לא יצאה במועדה, אלא בחלוף 17 שעות, עקב תקלה טכנית.

 36 נוסעים תבעו את אל-על בבית-המשפט השלום ברחובות בגין העיכוב – וזכו בסכום כולל ב-91,800 שקל: 2,050 שקל לכל נוסע והוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסך 18 אלף שקל.

 חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל טיסה או שינוי בתנאיה), התשע”ב – 2012, מדרג את הפיצוי הכספי לנוסעים שטיסתם בוטלה לפי מימד של מרחק, כלומר: עד 2,000 ק”מ – 1,280 שקל, עד 4,500 ק”מ – 2,050 שקל, מעל 4,500 ק”מ – 3,070 שקל. במקרה הנוכחי, המרחק בין מוסקבה לישראל הוא כ-2,639 ק”מ ועל כן הפיצוי כאמור עמד על 2,050 שקל לנוסע.

לפי החוק, נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי “הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות”.

לפי אל-על, אכן היה מדובר בנסיבות מיוחדות: לטענתה, “מדובר היה בתקלה טכנית, בעלת אופי בטחוני, שנפלה במטוס, שטיפול בה בשדה התעופה במוסקבה

לא היה אפשרי, היא דרשה את השבתת המטוס ואת ביטול הטיסה בכדי לא לסכן את ביטחונם של הנוסעים. בנוסף, טוענת אל-על כי בזמן שהתובעים המתינו לטיסה הנדחית, היא סיפקה להם ארוחת ערב, הם פוזרו לבתי מלון ונציגי החברה עמדו עימם בקשר באשר להתקדמות תיאום מועד ההמראה החדש”.

 אל על: “לא ניתן היה לטפל בתקלה במוסקבה“

ראש אגף הביטחון באל-על, מוטי אילני, העיד כי “למטוס אירעה תקלה טכנית, במערכת בטיחות מסוימת, אשר מנעה את הטיסה, שלא ניתן היה לטפל בה במוסקבה”. לדבריו, הסיכוי שתקלה כזו תתרחש הוא: “להערכתי, בשנתיים וחצי האחרונות, שאני מנהל את האגף הזה, להערכתי קרה בעבר כזה, או שלוש או ארבע פעמים”. הוא טען כי ניתן לתקן את התקלה “אך ורק בעזרת ציוד ייעודי שנמצא בארץ”.

שופט ביהמ”ש השלום ברחובות, מנחם מזרחי, אמר בתגובה לטענת אילני: “ניתן ללמוד שמדובר בתקלה צפויה, שאכן התרחשה בעבר שאינה נדירה כלל ועיקר והיה על הנתבעת להתכונן לאפשרות שתקרה בשנית”.

עוד אמר השופט כי “אם בית-המשפט יכיר בתקלה טכנית, סתם, כמתרצת את הפטור, נוסעים רבים, שטיסתם תבוטל במקרה השכיח, לא יזכו לפיצוי, ויימצא החוק הצרכני שמטרתו להעניק סעד לכלל הציבור, חסר כל אכיפה אפקטיבית.

“בהחלט יש להעניק למילים ‘נסיבות מיוחדות’ פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים ‘שלא היו בשליטתו’. כלומר, רק בנסיבות שהן בבחינת ‘כוח עליון’, כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו”ב, יצדיקו את הפטור”.

הנוסעת פספסה את טיסת ההמשך לניו-יורק – ואליטליה תפצה

למרות שהטיסה הראשונה איחרה “רק” ב-3 שעות, זה הביא לפספוס טיסת הקונקשן – והנוסעת תפוצה ב-6,000 שקל

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001193875#fromelement=hp_folders_9010

נוסעים רבים סיגלו לעצמם הרגל של טיסות דרך יעדי ביניים (קונקשן) – בעיקר לאור החיסכון הכספי שהן מאפשרות. האם עיכוב בטיסה במקטע הראשון שהוביל לפספוס טיסת ההמשך מזכה את הנוסעים בפיצוי למרות שהטיסה המריאה בטווח הנמוך מ-8 שעות (טווח שלפי החוק בישראל קובע פיצוי לנוסעים)? לפי פסיקה שהעניק לאחרונה בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב התשובה היא כן.

בית המשפט קבע שאליטליה תפצה נוסעת בסכום של כ-6,600 שקל אחרי שפספסה את טיסת ההמשך שרכשה מרומא לתל אביב לאור עיכוב שנגרם בטיסה מתל אביב לרומא. בנוסף, מזוודות הנוסעת לא הגיעו ועל כן תקבל פיצוי נוסף.

התובעת רכשה כרטיס טיסה לניו יורק מתל אביב דרך רומא באמצעות אליטליה במטרה להשתתף במחנה של ריקודי עם. הטיסה הייתה אמורה לצאת מישראל ביום 15.11.2016 בשעה 10:35 ולנחות ברומא בשעה 13:20 – כשעה וחצי לאחר מכן תוכננה להמריא טיסת ההמשך לניו יורק. אלא שהטיסה מישראל יצאה בעיכוב של שלוש שעות ולפיכך היא נחתה ברומא אחרי שטיסת ההמשך כבר יצאה לדרכה כשלאליטליה לא הייתה עוד טיסה לניו יורק באותו היום. לפיכך, נקבעה לה טיסת המשך ביום המחרת בבוקר.

לפיכך, בסופו של דבר היא נחתה בניו יורק באיחור של 20 שעות מהמועד המקורי. אם לא די בכך גם כבודת הנוסעת לא הגיעה ליעדה בניו יורק (והנוסעת המשיכה למחנה הריקודים כשלא המתינה עוד בניו יורק למזוודה) – גם בחזרה לישראל אחת המזוודות של הנוסעת הגיעה רק ביום המחרת.

חברת התעופה טענה כי סיבת העיכוב בטיסה שיצאה מישראל, הייתה תקלה טכנית של נזילת דלק מאחת מכנפי המטוס, וכי מטעמים של הקפדה על שלום הנוסעים לא יצאה הטיסה במועד – במילים אחרות טוענת החברה כי מדובר ב”נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה” – כלומר כוח עליון – במקרים אלה, נסביר, החברה לא מחויבת לפיצוי על פי חוק. את הטענה הזו בית המשפט דחה וטען כי תקלה טכנית אינה מוגדרת כ”נסיבה מיוחדת”.

בית המשפט נדרש לבחון האם עיכוב השרשרת בטיסות נכלל תחת חוק ביטולי הטיסה הישראלי הקובע פיצוי במקרה של עיכוב בטווח של 8 שעות ויותר. הטיסה מישראל, נזכיר, המריאה “רק” בשלוש שעות עיכוב אולם גרמה לכך שהנוסעת פספסה את טיסת ההמשך. השופט רז נבון קבע כי מדובר במקרה של ביטול טיסה, כשהוא מנמק:

“במצב דברים, שבו נוסע טס בשני מקטעים ועוצר לעצירת ביניים הרי שפרשנות חוק שירותי תעופה, מחייבת את המסקנה, כי ‘המועד הנקוב בכרטיס הטיסה’ יהא המועד הנקוב בכרטיס המקורי שמחזיק עמו הנוסע, ולא המועד החדש שמנפיק לו מפעיל הטיסה שעה שהוחמצה שעת היציאה של הטיסה במקטע ב’. ומן הכלל אל הפרט – התובעת הייתה אמורה להמריא מרומא לניו יורק ביום 15 בנובמבר 2016 בשעה 14:45 שעון מקומי, ואילו בסופו של יום יצאה טיסתה ביום 16 בנובמבר 2016 בשעה 10:00, ומשכך בפנינו טיסה שבוטלה, שכן היא יצאה מבחינתה של התובעת באיחור של למעלה מ-8 שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה שלה”.

את הפיצוי שפסק לטובת הנוסעת חישב כך: 3,070 שקל בגין ביטול הטיסה, 1,540 שקל בשל אי הגעת הכבודה ו-2,500 שקל בגין עוגמת הנפש והוצאות משפט – סך של 6,610 שקל. את דרישת התובעת לקבל גם פיצויים לדוגמה דחה השופט היות וחברת התעופה לא התנהלה באופן חריג המצריך הוספת פיצוי לדוגמה ושליחת מסר מרתיע.

ת”ק 62934-03-17

Survival guide and compensation for flight delays – According Israeli laws.

Disclaimers: 1.   I am not an advocate/ Lawyer. get one. Just general info.

2.   Translated by Google Translate. So better translate again. As time passes Google Translate improves.

Guide: When is there compensation for problems with flying?

Related posts:        :פוסטים קשורים

N