(“שיימינג” (מה רע ב”ביוש” ועל “הישראלי היפה – יותר מדוייק הדוחה”
אני נתקל בתופעת הישראלי היפה כל פעם בתחבורה הציבורית – אין מצב שבו צעירים יפנו מקומם לנכה, זקן ובהריון חוץ ממני. אני קם תמיד. א
התופעה אינה חדשה, לפני שנים רבות הייתי בחנות בשעה שהמוכר תפס נער בגניבת עט ורצה לצלצל למשטרה. אני וקונים נוספים הצענו שיתקשר במקום זאת להורי הנער. עד היום אני יכול לשמוע את קללות וצעקות אמו הקוניפה. על המוכר כמובן. א
א
תגרה אלימה בטיסת אל על ללונדון – גם כלכלי וגם הישראלי היפה. א
לצערי איני טס עם אל על כי דתי אוסרת עלי לשלם הרבה מאות דולרים יותר. כך נמנע אבוי ממני התענוג והבידור הישראלי הצרוף ושאר התענוגות ופינוקים השמורים רק לטסי אל על. גילוי נאות- אני מחזיק במניית אל על. א
חבילה עם סמרטוט נשלחה לעובדת משרד הפנים: “זה מה שאת שווה””. א”
מי אני או אתם שנשפוט? ואזכיר כי אני באמת הכרתי גם אנשים רבים טובים, ישרים ומסורים במשרד הפנים אבל מוטה בשל ניסיוני האישי הכושל ברמות שלא האמנתי אפשריות מול הנהלת ושר משרד הפנים. כמה תהיות – למה הבחירה בסמרטוט? האם זה רמז שיסייע בניקיון? של מי ? של מה? אני אפילו, בהיותי נעים הליכות ולא איש מדון וכדי להוכיח זאת, מאחל למי שעמד/ה מאחרי דחיה מבישה של בקשתי אריכות ימים ושנים רבות רבות רבות מאוד. למרות שהדחיה יצאה לי לטובה. (אפילו בלקלקל כהלכה משרד הפנים כושל) בכל זאת טיול ליפן, פיגי ועוד קצת עדיף לי וגם עולה פחות מאשר עריכת סיור הכרות לתיירת בישראל… א.
